תירוץ 4 - את פשוט פוחדת מקידמה!

"אוי, את פשוט נגד הקידמה! אי אפשר לעצור את העולם!"

"בבית שלנו יש חוקים נוקשים מאוד לגבי זמן מסך. זו לא מפחד מהעתיד, זו הבנה עמוקה של מה שהמוח האנושי צריך כדי לצמוח". איוון ויליאמס, מייסד שותף של טוויטר X

זהו ניסיון השתקה קלאסי, אבל מלא בבורות עמוקה. אין מדובר בפחד מהעתיד, אלא בידיעת ההיסטוריה. המהפכה התעשייתית הייתה מדהימה, באמת. רכבות, חשמל, ייצור המוני, מכוניות (האם זה אומר שאתן לילדים בני 10 לנהוג בשם הקידמה?).

אבל היא גם הביאה איתה ילדים בני שש שעבדו 14 שעות ביום במכרות פחם כי הידיים הקטנות שלהם יכלו להשתחל בין גלגלי השיניים. האם האנשים שנאבקו כדי להוציא את הילדים מהמפעלים היו "מתנגדי קידמה"? האם מי שחשב שילד צריך לראות אור יום במקום עשן פיח היה פרימיטיבי? 

ההיסטוריה היא בית קברות של קידמה שהתבררה כקטסטרופה. בתחילת המאה ה-20, חברת באייר שיווקה הרואין כסירופ לשיעול בטוח לילדים, וקוקאין במשחות שיניים.

במאה הקודמת חשבנו שזה רעיון גאוני לצבוע את חדרי הילדים בעופרת כי היא עמידה ומתקתקה. ריססנו ילדים בבריכות ב-DDT כדי להרוג יתושים, נשים היו מיניקות תוך כדי עישון, וכיום אנחנו נותנים לילדים מסכים.

כפי שילדים בעבר נוצלו ככוח עבודה זול במכרות תחת מעטה של "קידמה", כך כיום מנוצלים הילדים ואתם ההורים כדי לספק רווחים לחברות הטכנולוגיה. 

קידמה או לא קידמה, ברור לנו שלא נותנים לילד בן 10 לנהוג ברכב כי הוא לא בשל קוגניטיבית לכך. המוח שלו לא מפותח מספיק כדי להתמודד עם עומס המידע. אז למה לתת לו סמארטפון?

ותמיד תזכרו – מהנדסי עמק הסיליקון מאוד מאמינים בקדמה. ולכן הם מרחיקים את ילדיהם מהניידים.

ובקיצור